דג'מבה

כלי הקשה שמקורו בתרבות המלינקה, באפריקה המערבית. הדג'מבה הוא תוף בצורת גביע העשוי מגזע עץ חלול, שהוציאו את תכנו. בצידו העליון מכוסה בעור מגולח של חיה, בדרך כלל של עז, לפעמים של תיש, אנטילופה או סוס. העור מונח בין שתי טבעות ברזל ומידת מתיחותו תיקבע על ידי חבל עבה שאינו גמיש, המחבר בין הטבעת העליונה לטבעת נוספת קטנה הנמצאת בתחתית הגביע העליון של התוף.

ככל שהעור המונח על התוף יהיה מתוח יותר כך הצלילו של הדג'מבה יהיה גבוה יותר. במעגל מתופפים מסורתי, ינגן סולן שהדג'מבה שלו יהיה מתוח מאוד, תפקידו לסמן את צעדי הריקוד ולכן חשוב לשמוע אותו בברור. את תפקידי המשנה ינגנו נגנים בעלי דג'מבה עם פיץ' נמוך יותר ובנוסף להם יהיה נגן נוסף שינגן בדג'מבה באס – בעל מתיחות נמוכה.

על הדג'מבה מנגנים בידיים חשופות, יש משהו מאוד עצמתי במגע של היד בעור החיה, שמחיה את הצלילים כמו שאומר המאסטר האגדי ”Mamady Keita” "כששלוש נשמות נפגשות – נשמת האדם, החיה, והעץ החלול, אז המנגינה קמה לתחיה".

לדג'מבה קיימים שלושה צלילים עיקריים – באס צליל נמוך – היד מונחת במרכז התוף, טון – היד מונחת בצידי התוף כשהאצבעות סגורות ושומעים "טו" וסלאפ – היד מונחת באותו המקום כמו הטון ובאצבעות פתוחות.

הדג'מבה הוא כלי נגינה קהילתי, המאחד את הקהילה ונושא בתוכו היסטוריה תרבותית מסורתית שעברה מפה לאוזן, מאב לבנו במשך דורות רבים, לפחות 800 שנים. לכן כשאנו ניגשים ללמוד את תורת הנגינה, עלינו להיעזר בסבלנות, להצטייד בהקשבה, באורך רוח, כדי שנוכל להפנים מסרים עצמתיים מאבות אבותיהם של המתופפים המוכשרים ביותר מכל הדורות.

הדג'מבה הוא כלי שמקנה מיומנויות, הקשבה, סבלנות, גיבוש, תפקוד קבוצתי, מחוייבות, אחריות, סמכות, ביטוי אישי, ועוד מיומנויות רבות אחרות. מאוד קל להתחיל לנגן, הטכניקה הבסיסית מאוד פשוטה וכוללת למידה של שלושה צלילים בלבד.

בהמשך הדרך צפויים אתגרים לא מבוטלים, והמפתח להצלחה בהם הוא למרבה הפלא והפשטות, שמחת חיים, הנאה, שקט פנימי ואהבה.