חוג תיפוף

המחקר העלה כי משתתפים בחוג תיפוף כדי לספק צרכים שונים:

א) צרכים רגשיים המתממשים בחוג התיפוף: הפחתת מתח מלחצי השגרה היום-יומית, ביטוי עצמי דרך הניגון, שיפור יכולת התקשורת עם אחרים, שיפור תחושת ההישג, יצירת קשרים בין אישיים, אימוץ זהויות חדשות כמו "מגניב" /"צעיר", המחזקים את הדימוי העצמי.

ב) צרכים קוגניטיביים המתממשים בחוג התיפוף: פיתוח זהות אוטונומית ביחס למשפחה ולחברים, עיסוק בפעילות מפיגת שעמום, איזון בין העולם החיצוני וצרכיו לבין צרכי העולם הפנימי , רכישת ידע לעומק על תרבויות זרות, פיתוח החוש המוזיקלי והתגברות על חסמים מוזיקליים.

ממצאים אלו תומכים במחקרה של וולף (2004), אשר מצאה כי אנשים מאזינים למוסיקה ממניעים רבים כגון רצון "לנקות את הראש", להתרגש, להפיג לחצים, לחוות אהבה, להתעורר, לרקוד, לחבור חברתית. (וולף, 2004).

ג) חוג התיפוף נותן מענה לפן הייחודי והשונה בחייהם של כל אחד מהמשתתפים - מחזק תחושת שייכות לקולקטיב, משתתפים רבים תארו תחושה זו כחסרה עתה בתרבות הישראלית.

התיפוף בקבוצה משמש כמקור להפוגה ולאיסוף כוחות על מנת להמשיך ולהתמודד עם העולם שבחוץ. עוזר לעיצוב הלייף סטייל של המשתתפים כמשחק או כטקס תרבותי - המוציא אותם משגרת יומם לזמן מה מוגדר .